הייתי צריכה להיות שכירה
יום ראשון בבוקר, קשה להניע...
אחרי שבסופ השבוע אני קצת מרפה, מגיע יום ראשון וצריך להניע מחדש.
מה אני עושה הבוקר, מה עושה השבוע, מה יהיה עם לקוחות? מה יהיה עם כסף?
השבוע זה השבוע האחרון שאני עובדת כשכירה.
בשלושת החודשים האחרונים עבדתי שם יומיים בשבוע. השבוע, מסתיים חודש מרץ ואני מסיימת עבודתי שם ומתמסרת לעסק שלי.
מפחיד קצת...
צריך למצוא ביטחון. צריך לחזק את הביטחון.
פתאום תחושה שאני נשארת לבד.
ותמיד, ברגעים כאלו, עולה המחשבה שהייתי צריכה למצוא עבודה כשכירה, כמו אחותי.
להיות שכירה, עם משכורת טובה וקבועה ולחיות בשקט ובבטחון.
אז אחקור את המחשבה הזו:
הייתי צריכה להיות שכירה
האם זו האמת? כן.
האם את יכולה לדעת בוודאות שזאת האמת? לא.
איך את מגיבה כשאת מאמינה במחשבה?
עולים בי רגשות אשמה וכעס על עצמי שאני חוצפנית בגלל שאני, במצבי (חד הורית) רוצה להיות עצמאית.
המחשבה הזו מדכאת אותי, מוציאה לי את כל הרוח מהמפרשים, לא קשובה לי בכלל.
ופתאום אני רואה את ההקשר בין להיות נשואה ללהיות שכירה שבראש שלי, בשני המצבים, אני לא מביאה את עצמי לידי ביטוי, אני פוחדת להיות מי שאני.
אני רואה את ההקבלה שלי לאמא שלי שפחדה לבטא את עצמה, פחדה להעיז, פחדה לחיות...
בראש שלי להיות שכירה זה לא להביא את עצמי לידי ביטוי, להיות חיילת שאומרים לה מה לעשות, לעבוד בשביל מישהו אחר...
חושבת על אחותי שעובדת כשכירה כבר המון שנים וחיה חיים טובים...
מה את מרוויחה מלחשוב את המחשבה?
אז אני יוצאת ״בסדר״ ליד אמא...
כלומר, אני עושה מה שעושה בעצמאות שלי אבל עצם המחשבה שהייתי צריכה להיות שכירה שמה אותי בצד של אמא ואז היא תהיה בעדי... ואז אני בסדר.
אם לא אחשוב את המחשבה זה ירחיק אותי ממנה, אהיה פחות דומה לה ואז לא אדע מי אני כי זה לא משהו מוכר
האם המחשבה גורמת לך מתח או שלווה? מתח
האם את יכולה למצוא סיבה להרפות מהמחשבה? כן. החיים שלי הולכים אחרת ממילא
מי תהיי בלי המחשבה?
אבין ואקבל ואשמח שהנתיב שלי שונה.
אראה בשמחה שהחיים שלי לוקחים אותי לנתיב של עצמאות, על כל הכרוך בזה.
אין ויכוח פנימי, יש רוגע בלי המחשבה ושקט בידיעה שהמציאות מדויקת כפי שהיא ולא צריך יותר לחשוב אילו היה כך... או אחרת....
זה לא בשליטתי.
אני חווה הקלה גדולה בלי המחשבה. יכולה לנשום. רגשות האשמה מתפוגגים.
אני מרגישה במקום הנכון בשבילי עכשיו, למרות שיש בו גם רגעים מפחידים...
היפוכים
לא הייתי צריכה להיות שכירה
אני לא אוהבת להיות שכירה.
א. לא אוהבת לעבוד בשעות קבועות,
ב. לא אוהבת שיש לי בוס
ג. לא הרווחתי שם מספיק כסף על מנת לחת ברווחה
הייתי צריכה להיות עצמאית
א. אני אוהבת את סדר היום הגמיש ושאני קובעת מתי אעשה מה
ב. אני אוהבת את הלימוד המתמיד כעצמאית
ג. אני אוהבת את האפשרות לבטא את עצמי ולקבל בטחון עצמי
ד. אני אוהבת את האפשרות להרוויח יותר כסף
ה. אני אוהבת את ההתמודדות
החשיבה שלי צריכה להיות שכירה
א. במציאות אני כבר עצמאית ורק החשיבה שלי עוד חוזרת לגישה של אמא....
ב. במובן של תחושת הבטחון הכלכלית.
ג. שאני שכירה בעסק של עצמי
זהו. מתחילה את יום העבודה בהרגשה יותר טובה.
בהרגשה של - זה המסלול הנכון בשבילי ואני מתמודדת עם כל מה שעולה ומה שבא.
מתחילה את היום ממקום יותר קרוב וקשוב לעצמי.
