מה עשה לי "עצמאי בשטח״
כשעדי, המלווה העסקית שלי, הציעה לי לעשות כנס אינטרנטי התשובה האוטומטית הראשונה שלי הייתה: לא.
חוויתי עומס, רק מהמחשבה, וחשבתי לעצמי שאין סיכוי שאמצא לזה זמן.
ובהלה ולחץ השתלטו על גופי.
עלה בי פחד מזה שאצטרך לפנות לאנשים אחרים והם יזלזלו בי ויחשבו שאני לא מספיק טובה.
אבל עדי, לא נבהלה... היא רק אמרה לי לשים לב מה יש שם כי במקום בו עולה התנגדות - נמצאת גם הצמיחה.
וכך, תוך כדי הפגישה משהו השתנה ולקראת סיומה הודעתי לעדי - שאני הולכת על זה !!!
עדי העבירה לי את המסמכים שצריך והסבירה לי מה לעשות. הצעד הבא צריך להיות - הטלפון הראשון... הוא היה הכי מפחיד.
החלטתי להקל על עצמי והתקשרתי לנטע, שהכרתי אותה ממזמן דרך אחותי, ולהציע לה להיות המשתתפת הראשונה בכנס. לשמחתי, נטע התלהבה והצטרפה (וחברות טובה החלה להתרקם בינינו). אחר כך צירפתי את אפרת, שגם אותה היכרתי אישית ואת בלה ותמר, שלא היכרתי לפני כן.
בניתי את עמודי ההרשמה, התודה ועמוד הכנס עצמו עיצבתי לוגו וכותרת לעמודים לאירוע ניסחתי אי-מיילים ויצאנו לדרך.
פתאום הפכתי להיות הדמות המובילה... והרגשות שבאו עם זה היו לא של פחד כי אם של שיתוף, פירגון, התלהבות ורצון שכל אחת מאיתנו תצליח. וזה היה לי מאד כיף.
הכנס זכה להצלחה ו-350 בעלי עסקים נרשמו אליו.
כשהכנס נגמר וההרגשה הייתה מאד טובה ונלהבת בעודי שוחה בבריכה, (ששם באים לי הרעיונות הכי טובים) החלטתי להפוך את עצמאי בשטח למותג, לסדרת כנסים לבעלי עסקים עם קונספט עקבי וממש בימים אלו כבר פתוח הכנס השני.
אז מה למדתי מכל הסיפור הזה? שאם אומרים לעדי, לא - היא לא מוותרת ומציעה לי לבדוק מה יש שם... ששווה לעשות דברים גם אם הם מפחידים בהתחלה שיש בי משהו שמחבר אנשים ממקום של אהבה
ובעניין החלטות... שמתי לב שהחלטות, פשוט, באות. מעצמן יש הרהור ומחשבות שרצות סביב העניין ואז מגיעה ההחלטה. הבנתי את זה מביירון קייטי, כמובן
וציטוט לסיום: ״כשהופכים להיות אוהבי ׳מה שיש׳, אין יותר החלטות להחליט. אני רק מחכה ומתבוננת. אני יודעת שההחלטה תיפול בזמנה, לכן אני לא מתערבת ב׳מתי, איפה ואיך״. ביירון קייטי
