על שישי, לזניה וכוס של יין

חייבת להודות...

כשאני שותה קצת יין אני נהיית נורא נחמדה ונורא חכמה.

הכל נראה יותר קליל, יותר סלחני, יותר פתוח...

אני מקבלת ואוהבת את המציאות, אני רואה את כל הדברים הטובים שקורים, יש לי יותר בטחון להגיד את מה שעולה לי בראש

אני מרגישה שאני ממש אני !!!

ממש מרגישה את מי שאני באמת.

ואולי זה נכון.

האלכוהול גורם למעצורים להשתחרר והאמת יוצאת לאור.

הפחדים, החששות, המעצורים.... פשוט נמסים.

פעם, כשהייתי אמא בתחילת דרכה

(לא אכתוב אמא צעירה - כי ילדתי את מאור בגיל 38.5)

הייתי שותה !!!

היה לי קשה.

(מי אמר שלהיות אמא לתינוק קטן זה נורא כיף ???)

עכשיו, מאור כבר עוד מעט בן 15

ולי - הרבה יותר כיף!!!

והערב, ערב שישי,

הכנתי את הלזניה האהובה עלינו מאד

ומילאתי כוסי ביין...

לא בגלל שהיה לי רע,

להיפך.

בתקופה האחרונה אני נמצאת במקום חדש

ואני נורא מתרגשת

אולי בגלל זה.... מילאתי כוסי ביין...

מאור בחדרו, משלים סדרות בטלוויזיה

ואני, עם כוס היין והאי-פד בסלון

וחושבת לעצמי שהמציאות מדויקת

נפלאה...

הלזניה מוכנה וכל אחד מאיתנו יאכל אותה מתי שבא לו

ואני שמחה

שלמאור יש הזדמנות לחוות שתי מציאויות:

כשהוא אצל אבא - יש ארוחת שישי מסודרת, מושקעת,טעימה ובשעה קבועה.

עם קידוש וברכה על הלחם ומגוון מאחלים טעימים נורא שארז עושה

(בדרך כלל אני מצטרפת...)

כשהוא אצל אמא - אנחנו זורמים...

פחות רשמי, פחות מסודר... זורמים עם הזמן...

וזה יפה.

כי כל אופציה היא טובה.

אין רק דרך אחת נכונה...

אין רק דרך אחת טובה...

הכל נכון.

ועכשיו....

ללזניה !!!